התקבלה בקשה לביצוע שטר כנגד ערב בערבות אישית לשיק של חברה בהקפאת הליכים

התובעת הגישה כנגד הנתבע בקשה לביצוע שטר שהוא שיק על סך של 15,000 ₪ משוך מחשבונה של חברת ש. מלמוד 1987 בע”מ (להלן: “חברת מלמוד”) לפקודת חברת אלום שאוקי 2008 בע”מ (להלן: “חברת אלום שאוקי”) בערבותו האישית של הנתבע לפירעונו. השיק הוסב על ידי חברת אלום שאוקי לתובעת. סחירותו של השיק לא הוגבלה על פניו.note-376397_1920

לטענת מנכ”ל התובעת, פנה אליו ממנהל עבודה בחברת מלמוד, וביקש הצעת מחיר להתקנת דלת אוטומטית בפרויקט בו שמשה חברת מלמוד כקבלן ראשי. מנהל העבודה ביקש כי ההזמנה תבוצע באמצעות קבלן המשנה אלום שאוקי וחברת מלמוד תהא ערבה לתשלום עבור ביצוע העבודה. הצעת המחיר הופנתה לחברת אלום שאוקי ובה נרשם כי הקבלן הוא חברת מלמוד. בהתאם נשלחה על ידי חברת מלמוד בהזמנה לחברת אלום שאוקי לביצוע אספקה והתקנה של דלת אוטומטית בעלות של 17,980 ₪ כולל מע”מ. לאחר גמר ביצוע העבודה הוצאה חשבונית מס לתשלום על ידי התובעת ולאחר מכן ניתן אישור מנהל העבודה כי העבודה בוצעה ואף נמסרו מפתחות ושלט. במועד מאוחר יותר אף בוצעו עבודות תחזוקה בדלת האוטומטית שהותקנה. התשלום לא בוצע ולאחר כחצי שנה נמסר למנכ”ל התובעת השיק נשוא התביעה על ידי מנהל העבודה כאשר מועד פירעונו כשנה לאחר מועד מסירתו. באותה עת שולם לתובעת סך של 2,980 ₪ באמצעות שיק של חברת אלום שאוקי.

מנכ”ל התובעת הכחיש בתצהירו כי כאשר קיבל את השיק ידע כי חברת מלמוד מצויה בהקפאת הליכים במיוחד כאשר באותה עת לא היתה חברת מלמוד מצויה בהליך כאמור ואף לא ידע זאת עת הפקיד את השיק בבנק לפירעון.

הנתבע התגונן וטען כי השיק נמסר לחברת אלום שאוקי על ידי חברת מלמוד המצויה בהליכי פירוק ומונה לה מפרק זמני. לטענת הנתבע לא ניתנה כל תמורה כנגד השיק וכי חתימתו בגב השיק, כערב לפירעונו, אינה חתימתו והיא זויפה.

בנוסף טען הנתבע כי התובעת לא סיפקה שירותים כלשהם לו או לחברת מלמוד והיא אינה מוכרת לו כלל.

יתרה מכך, טען הנתבע כי השיק נמסר לתובעת על ידי חברת אלום שאוקי ללא ידיעתו.

עוד טען הנתבע כי התובעת קיבלה את השיק לידיה בידיעה כי חברת מלמוד, מושכת השיק, נמצאת בהקפאת הליכים כבר מחודש מרץ 2011 וכי לא קיים חוב בעסקת היסוד.

לבסוף טען הנתבע כי התובעת פעלה כנגדו בחוסר תום לב כאשר עומדים לרשותה תקבולים בקופת הפירוק מהם ניתן להיפרע.

בית המשפט מינה מומחית לכתב יד מטעמו אשר נתנה חוות דעתה בנוגע לחתימת הנתבע על גב השטר וקבעה בדרגת סבירות הגבוהה ביותר כי חתימת הערבות בגב השיק היא של הנתבע.

בפסק דינו (תא”מ 24145-12-13 השלום תל אביב) קבע בית המשפט כי בהתאם לעדותה של המומחית לכתב יד, אשר מצא את עדותה מהימנה, הוא קובע כי הנתבע אכן חתם כערב על גב השיק.

כמו כן, קבע בית המשפט כי מהעולה מהעדויות, הקשר החוזי בין התובעת היה אך ורק עם חברת אלום שאוקי ולא מהחברה שהשיק  ניתן על ידה (מלמוד), וכי התובעת לא הצליחה להוכיח כי הקשר החוזי נכרת בין התובעת לבין חברת מלמוד. בעניין זה ציין בית המשפט כי הצעת המחיר של התובעת נשלחה לחברת אלום שאוקי ואושרה על ידה בלבד. ההצעה והקיבול הם בין התובעת לחברת אלום שאוקי ותו לא. משכך, קבע כי אין כל התחייבות ישירה של חברת מלמוד לתשלום עבור התקנת הדלת האוטומטית.

כמו כן, ציין בית המשפט כי השיק נשוא התובענה לא הוצא בסכום התמורה המלא אלא בסכום חלקי בלבד, שכן בעוד שעלות העבודה כולל מע”מ עמדה על סך של 17,980 ₪, הוצא השיק על סך של 15,000 ₪ בלבד כאשר חברת אלום שאוקי שילמה לתובעת את יתרת הסכום.

נוכח האמור לעיל, קבע בית המשפט  כי אין בתביעה זו אלא עילה שטרית בלבד. דהיינו, המחלוקת נעה סביב עילת ההגנה השטרית של חברת מלמוד (וממנה של הנתבע כערב) והיא כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיק וקיבלה אותו בחוסר תום לב ביודעה במועד הסיחור כי חברת מלמוד מצויה בהליכי הקפאת הליכים.

בעניין זה ציין בית המשפט כי צד ג’ האוחז בשטר זקוק לקביעה כי הינו אוחז כשורה בשטר רק כאשר המושך מעלה טענה לפיה תביעתו של הנפרע כלפיו על פי השטר היתה נכשלת, לו היה תובע אותו כצד קרוב לשטר. לצורך כך יש להראות תחילה בראשית הדרך כי התמורה בגינה נמסר השיק לנפרע – נכשלה כישלון מלא. מאידך, הסבת שיק דחוי לנסב כמוה כפירעון השיק על ידי הנפרע קודם הגיע מועד פירעונו ויש להוכיח תחילה כי הנפרע לא היה זכאי לכך.

בית המשפט הוסיף וציין כי לפי סעיף 29(א) לפקודת השטרות, כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך. דהיינו, חזקה היא כי חברת מלמוד משכה את השיק ומסרה אותו לידי אלום שאוקי, עשתה זאת בעד ערך. כאשר קמה לחברת מלמוד החובה לפרוע את השיק לאלום שואקי במועד בו חתמה על השיק, קמה לחיים גם ערבותו של הנתבע כלפי אלום שואקי.

בית המשפט קבע כי למרות טענתו של הנתבע כי התמורה בגין השיק נכשלה, לא הוצגה כל תשתית עובדתית שהיא לתמיכה בטענה זו. משכך, לו היתה אלום שאוקי תובעת את חברת מלמוד והנתבע מכח ערבותו, לפירעון השיק, לא היה בפיהם של חברת מלמוד והנתבע כל טענת הגנה והם היו נדרשים לפירעון השיק לידיה. בנסיבות אלה, לא חלה על האוחז בשיק, בענייננו התובעת, כל חובה לאחוז בשטר אחיזה כשורה ואין כל חשיבות למועד הסיחור.

עוד קבע בית המשפט, כי ידיעה, אם היתה, של התובעת בעת סיחור השיק לידיה כי חברת מלמוד נמצאת בהקפאת הליכים אינה מעלה ואינה מורידה לעניין החבות השרירה וקיימת גם בעת זו, לפרוע את השיק אם לידי הנפרעת, אלום שאוקי, ואם לידי האוחז יהא אשר יהא.

בנוסף, קבע בית המשפט כי המחאת זכות כלפי חברה המצויה בהליכי פירוק כאלה או אחרים אינה מאיינת את הזכות לקבל כספים מהחברה שבפירוק, ועל אחת כמה וכמה כנגד חברה שמצויה רק בהקפאת הליכים. צו הקפאת הליכים אינו מביא אלא לעיכוב הליכים לזמן קצוב לגביית החוב ותו לא. בייחוד, כאשר הנתבע עצמו הפנה את התובעת לקופת הפירוק של חברת מלמוד כפי שהיה עושה לו היתה חברת אלום שאוקי תובעת את פירעון השיק.

עוד ציין בית המשפט, כי טענת התובעת כי השיק סוחר לידיה במועד שקדם להקפאת ההליכים כנגד חברת מלמוד, לא נסתרה ואף עולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו. בעניין זה ציין בית המשפט שאין להניח כי התובעת היתה שוקטת על שמריה במשך שנה וחצי מאז סיום העבודה ואישורה, מבלי להגיש תביעה כנגד אלום שאוקי לולא היה בידיה השיק של חברת מלמוד וערבותו של הנתבע. חזקה כי הנפרע מיהר לסחר את השיק סמוך למועד שקיבל אותו היא הנחה סבירה יותר מאשר חזקה כי הנפרע שומר בידיו את השטר עד סמוך למועד פירעונו כדי לסחרו לצד ג’, שכן אין בכך כל הגיון כלכלי.

סוף דבר- הבקשה התקבלה ובית המשפט פסק כי הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע ימשכו כסדרם כנגדו בהעדר פירעון.

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המשרד אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.